מכירים את הבקרים האלו, שבהם פשוט אין לכם טיפת אנרגיה לפתוח את המחשב ולהתחיל לעבוד? אבל לא בגלל עייפות חולפת של יום קשה, אלא שזה משהו עמוק יותר שמלווה אתכם כבר שבועות. נשמע לכם מוכר? שתדעו שאתם ממש לא לבד, וכדאי לעצור לרגע, לקרוא ולהבין למה זה קורה ומה אפשר לעשות.
מהי שחיקה בעבודה?
על פי ארגון הבריאות העולמי שחיקה בעבודה מוגדרת כתסמונת הנובעת ממתח כרוני במקום העבודה שלא טופל כראוי (סיווג (ICD-11. ההגדרה מתבססת על שלושה פרמטרים עיקריים:
- תשישות –תחושת ריקון ואפס אנרגיה.
- ציניות וריחוק – ניתוק נפשי או תחושות שליליות כלפי העבודה.
- ירידה באפקטיביות – ירידה בתחושת המסוגלות וההישגיות המקצועית.
חשוב להדגיש, שמדובר בתופעה תעסוקתית ולא במחלה פסיכיאטרית. ובכל זאת, ללא התייחסות מתאימה, המצב הנפשי עלול להחמיר.
ומה ההבדל בין עייפות רגילה לשחיקה?
עייפות רגילה, נובעת ממאמץ פיזי או מיום עמוס, ולרוב חולפת לאחר מנוחה בסוף השבוע או לאחר שינה טובה. לעומת זאת, שחיקה היא תשישות נפשית, גופנית ושכלית עמוקה שמצטברת לאורך זמן בעקבות עומס מתמשך. היא לא נעלמת אחרי מנוחה קצרה, ולרוב תרגישו אותה כבר בתחילת יום העבודה, עוד לפני שעשיתם משהו בכלל.
סימני שחיקה בעבודה – איך לזהות?
תשישות רגשית ופיזית
הסימן הראשון והבולט ביותר של שחיקה בעבודה הוא עייפות שלא חולפת. אנשים רבים מתארים את התחושה כמו סוללה ריקה שלא נטענת, גם לאחר חופשה. העובד פשוט לא מצליח להשקיע ולתת מעצמו, ותחושת העייפות הרגשית מלווה אותו כבר בתחילת יום העבודה, עוד אפילו לפני שהתחיל עם המשימה הראשונה.
ריחוק רגשי וירידה במוטיבציה
בשלב מסוים יתחיל גם להופיע ניתוק רגשי ממקום העבודה. העניין שהיה פעם נעלם, הציניות גוברת. מתחילים להגיע לפגישות "כי חייבים" ולא כי רוצים. במצב זה, השחיקה גם מובילה לירידה במוטיבציה וההנאה, לצניחת אנרגיה, לתחושת התרוקנות ואף לחוסר ערך.
ירידה בביצועים ובתחושת המסוגלות
ירידה בביצועים היא אחד הסימנים הכי מפתיעים של שחיקה. כך נוצר מצב שאנשים שהיו בטוחים ביכולות והכישורים שלהם מתחילים להטיל ספק בעצמם, מתקשים להתרכז ושוכחים דברים. זו לא עצלות, אלא שזו השפעה ישירה של העומס הכרוני על המוח.
סימנים גופניים
כאבי ראש תכופים, בעיות עיכול, הפרעות שינה וסטרס, כל אלו ועוד הם גם ביטויים אפשריים של שחיקה. מחקרים מצביעים על כך שבטווח הרחב, ישנו אף קשר בין שחיקה לבין מחלות לב, במיוחד בישראל בשנים האחרונות ובגלל המצב הביטחוני, ישנם יותר דיווחים על שחיקה בעבודה, לרבות בענפי הבריאות, החינוך והטכנולוגיה.
הגורמים לשחיקה בעבודה
עומס יתר ולחץ מתמשך
הגורם המרכזי לשחיקה בעבודה הוא עומס שקשה להשתלט עליו. כשהמשימות ממשיכות להגיע ואתם מרגישים שאינכם עומדים בקצב ושאין לכם רגע לנשום, סביר להניח שהגוף והנפש יתחילו לשלם את המחיר.
חוסר שליטה ואוטונומיה בתפקיד, ותרבות ארגונית לא תומכת
על הגורם הזה פחות מדברים, אך הוא משמעותי לא פחות, והוא תחושת חוסר שליטה. כשהעובד לא יכול להשפיע על לוחות הזמנים שלו, על סדרי העדיפויות או על האופן שבו יבצע את עבודתו, רמת התסכול תגדל. בנוסף, אם אין הכרה במאמצים שמשקיע העובד, אם ישנו חוסר בהירות לגבי הציפיות, ואם ההנהלה אינה נגישה ייתכן שהסיכוי לשחיקה ילך ויגדל.
יש לציין שבמקום עבודה שמכבד את העובדים וקשוב להם, יהיו פחות מקרים של שחיקה. לכן חשוב שארגונים ישקיעו בששימור עובדים לכל אורך תקופת ההעסקה.
חוסר איזון בין העבודה לחיים האישיים
כשהגבולות בין הבית למשרד מיטשטשים ואתם מוצאים את עצמכם עונים על מיילים בשעת הערב, או מבצעים שיחות עבודה בסופ"ש, הנפש והגוף לא יקבלו את זמן ההתאוששות שהם צריכים. שחיקה נגרמת בעיקר מעומס יתר, מגבולות לא ברורים ומתרבות ארגונית לקויה. זה לא משנה אם עובדים בסביבות עבודה גמישות, כמו חללי עבודה בנתניה או במשרד, חשוב להקפיד על גבולות בין העבודה לחיים האישיים.
דרכי התמודדות עם שחיקה בעבודה
הצבת גבולות ברורים בין עבודה לפנאי
זה נשמע פשוט, אבל כדי שזה יקרה באמת חשוב להקפיד על גבולות ברורים. הגדירו מראש שעה שבה אתם מסיימים לבדוק מיילים ולעשות משימות של העבודה ומשם ואילך, ישנו זמן שהוא "שלכם" בלבד. זכרו, שהצבת גבולות בין הבית לעבודה, אינה מותרות, אלא הכרח.
עיצוב חכם של חללי עבודה
סדר בעיניים עושה גם סדר בראש. מחקרים מראים שגם לעיצוב חללי עבודה יש חלק חשוב בהורדת הלחץ, כי מרחב נעים ומסודר יוצר הפרדה ברורה בין שעות העבודה לזמן הפרטי שלכם, מאפשר לכם רגע לקחת נשימה, ויכול להשפיע רבות על הריכוז ועל תחושת המוטיבציה.
שמירה על שגרה בריאה: שינה, תזונה ופעילות גופנית
פעילות גופנית סדירה, שינה טובה ותזונה בריאה אלו לא רק טיפים לבריאות כללית, אלא גם כלים להתמודדות עם סטרס שיכולים להפחית את השחיקה.
שיחה עם המעסיק ויצירת שינוי
זה לא קל לפתח שיחה עם המעסיק על כך שאתם מרגישים שחיקה, אבל לעיתים זהו הצעד החשוב ביותר. תהיו בטוחים שמנהלים שיודעים איך לנהל עסק נכון יבינו שישנם צעדים שאפשר לעשות ויכולים לשנות את המצב לגמרי, ואף יותר מכך – לא יהססו לעשות אותם.
כיצד למנוע שחיקה מלכתחילה?
תמיד קל יותר לעצור את השחיקה בזמן מאשר לנסות לצאת ממנה כשהסוללה כבר נמצאת על 0%. הטיפ הראשון יהיה להמשיך ללמוד ולהתפתח, לא כדי לרצות את הבוס, אלא כי צמיחה אישית יכולה להחזיר את העניין והחשק. מעבר לזה, תדאגו ליצור חיבורים טובים עם אנשים בעבודה, שמרו על שגרה יציבה, והכי חשוב, תהיו קשובים לגוף שלכם ותעצרו לפני שהוא קורס. ואולי עוד יותר חשוב: תלמדו לשחרר. לא כל משימה, פגישה או הערה קטנה שוות את העצבים והאנרגיה שלכם.
שאלות נפוצות על שחיקה בעבודה
מה ההבדל בין שחיקה לדיכאון?
שחיקה קשורה לרוב לעבודה או לתפקיד ספציפי, ובדרך כלל ההרגשה תשתפר כשתורידו את מפלס הלחץ או תצאו לחופשה. דיכאון, לעומת זאת, משפיע על כל תחומי החיים ולא נעלם רק כי לקחתם כמה ימי מנוחה. עם זאת, יש בין השניים גם חפיפה ולעיתים קרובות שחיקה מתדרדרת לדיכאון. לכן, אם אתם מרגישים שהתחושות האלו לא עוזבות אתכם, אל תישארו עם זה לבד ופנו לקבל עזרה.
כמה זמן לוקח להחלים משחיקה בעבודה?
אין לשאלה הזאת תשובה מוגדרת. תהליך ההחלמה משתנה מאדם לאדם ויכול לקחת בין כמה שבועות לבין כמה חודשים, הכול תלוי במצב האישי, ובמידת התמיכה שיש לכם.
האם שחיקה בעבודה מוגדרת כמצב רפואי?
ארגון הבריאות העולמי מגדיר אותה כ"תופעה תעסוקתית" ולא כמחלה פסיכיאטרית.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לשחיקה?
בעיקר עובדים שנמצאים תחת עומס לאורך זמן, ואנשים בתפקידי שירות, טיפול ועזרה לאחרים. בנוסף, מי שנוטה מראש לרגישות גבוהה ולדאגנות, או אנשים עם ADHD ואוטיזם, עשויים להיות פגיעים יותר לשחיקה בסביבת עבודה לא מותאמת.
האם ניתן לחזור לעבודה לאחר שחיקה?
כן. עם טיפול מתאים, שינויים בסביבת העבודה ותמיכה נכונה, רוב האנשים מצליחים לחזור לתפקוד מלא, לעיתים אפילו לתפקוד טוב יותר ממה שהיה קודם.
איך מנהלים יכולים למנוע שחיקה אצל עובדים?
על ידי יצירת תרבות ארגונית שמכבדת גבולות, מאפשרת שיחות פתוחות ומכירה במאמצי העובדים.
האם עבודה מהבית מגבירה שחיקה?
לא בהכרח, אבל היא יכולה לטשטש את הגבולות בין שעות העבודה לפנאי, מה שיכול להאיץ את תחושת השחיקה אם לא שומרים על שגרה מובנית.
מתי כדאי לפנות לפסיכולוג?
כשהסימפטומים נמשכים מעל כמה שבועות, כשהם משפיעים על חיי היומיום והתפקוד, או כשאתם מרגישים שאתם לא מצליחים לצאת מהמעגל לבד, זה הזמן לפנות לעזרה מקצועית.